Ehud Banai

{פזמון} משהו רדום מתחיל להתעורר קול קורא הולך ומתגבר {בית ראשון} בהמתנה לשיעור, בפנימיות התורה, בפתח בית הכנסת הגדול ברחוב שד"ל 5 מרוטשילד

{בית 1} אנחנו כאן בלב מדבר צמאים למים חיים ואתה על ראש ההר מעל העננים אין שום אות אין סימן כל כך הרבה ימים במעגל סגור מסתובבים סביב עגל הזהב

{בית ראשון: אהוד בנאי} עיירה בדרום, יום שלישי בערב פעמיים כי טוב במתנ"ס מתחתנים הסמל, ניסים מלכה, חייל מילואים ומאמי ביתם של השכנים {פזמון}

יֵשׁ שֶׁטַח עָבֹת מְכֻסֶּה בְּשִיחִים קָרוֹב לְבֵיתִי אַךְ שָׁכוּחַ מְדוּרָה מְרַצֶּדֶת שׁוּעָל וְתַנִּים מַעְיָן מְפַכֶּה וְשֶׁקֶט מָתוּחַ בְּתוֹך מְעָרָה קְטַנָּה

עיירה בדרום, יום שלישי בערב פעמיים כי טוב במתנ"ס מתחתנים הסמל, ניסים מלכה, חייל מילואים ומאמי ביתם של השכנים עננים של גשם ושל מלחמה שטים מעל מפעל הטקסטיל הנטוש

מפתח סול גדול מהבהב בשמים ולעומתו לקול רחש לחש על פני האדמה האם עת הזמיר הגיע? האם בא מועד? כל יקום הכוכבים עכשיו רוקד לי ורועד מתעורר מהחלום לא זוכר איפה הייתי ומה בכלל

על חוף הכנרת 1961, לילה של קיץ אוויר של קטיפה אור סירות דייגים משתקף על המים, רוח קלה נעימה כמו לטיפה ירח תפוז-דם בא לפתע מסוריה, מסוק שחולף מרטיט את האוויר משורר וילד נפגשים בשיר

היום נעשה משהו בלתי נשכח שישאיר זיכרון של שמחה מבורך היום אשלח יד ללטף את ראשך היום אגרום לך סוף סוף לחייך היום אגרש את העצב מעינייך אעשה את היום למאושר בחייך היום תשמעי

זה לא חושך, לא אור זה הזמן לחזור, בוא הביתה, איש ציפור מגדלור מהבהב, קירעי עננים, ספק חשיכה, שלושה כוכבים תמונת הלווין מטשטשת, אזור דמדומים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור

מתוך המפעלים, מתוך המשרדים מבין רגלי נשים, מבין הילדים הצפירה תיקח אותנו לשדות האדומים למלחמה יש רחם, אנחנו נולדים לפחד יש חיים, שלא ידענו לפנים גברים שוטים היינו,

על דרך שיר ביום של סתיו ראיתיה לראשונה ומיד ידעתי שנלכדתי בסבך שחור שערה למרות הסכנה המשכתי ללכת לאורך קסם שיר ואמרתי לי, לו שחור כמו עלה ינשור שהשחר שוב יאיר על דרך שיר היא

לבדו הוא בוואדי בגיטרה פורט בשקט בשקט כשהלילה יורד משוטט בין צלילים עולה יורד בסולם לא מוצא את הפתח לצאת לעולם השיר שוב חומק מסרב להיכתב הוא מחפש את מפתח הלב קולו

שמרי טוב על עצמך גם אמא מבקשת חזרי בשלום הביתה אנחנו מחכים לך אל תדאגו לי אבא אני עושה חיים מרחפת ברכבת כמו ציפור ושרה מקווה שאת נזהרת במקומות מסוכנים לא מאבדת את הראש,

מסע לילי על כביש חוצה ישראל, בין קרעי ערפל לכפרים חשוכים במורד הגבעה תן מילל, ירח קדמון מכשף את הסלעים קול קינה מהדהד מעל - אדמה רוויה בדמעות ובדם אני יושב מאחור, הכיוון מעורפל, מישהו

תארי לעצמך, את ואני על אי, לנצח... כשיש זמן לכל דבר לכל דבר יש זמן אי, ים תיכוני, יהודי, גלובאלי פתוח אל הים, פתוח לעולם בית מעץ, פרחים בגינה באמצע הכפר,